שירז שגיא מראיינת את נועה מימן- איך לדבר עם מי שחווה טראומה

איך מדברים עם מי שהיה שם? איך ניגשים? מותר לחבק? מה להגיד?

הדבר הראשון שהלב שלי רוצה זה ללכת ולחבק את כולם ולהאכיל אותם בכף מרק עוף כמו גוזלים.

כשהיינו בצעדה עם המשפחות בשבוע שעבר, כשהצטרפנו אני רק רציתי לעמוד כמה שיותר קרוב, לתת אנרגיה ולו מרחוק, לשדר שאני איתם , להעביר חום, בנזוגי חשב שזה לא מכבד וצריך לתת ספייס.

אנחנו לא באמת יודעים. לא יודעים איך. לא יודעים מה נכון עבורנו, בטח שלא עבורם.

רבים מאיתנו ,אם לא כולנו, נהיה ונדבר עם מי שהיה שם, עם נפגעי טראומה ( ובעצם גם אנחנו לגמרי "שם" בהוויתנו),

ביקשתי לשמוע קצת על איך בכלל לגשת, איך להיות;

מנועה מימון, מהחוייה האישית שלה, ומהיותה קול כל כך חשוב ומשמעותי להרבה, ששמה את עצמה ואת הלב המופלא שלה בפרונט עבור אחרימ.ות וגם יוצרת עבורם כלים לריפוי.

אז זה לא עוד ראיון בתוכנית שלי. זו לא עוד מיומנות עתיד. זו לא עוד מרואיינת.

זו שיחה עם הלב הרגיש, החשוף, האמיץ, החכם של נועה מימן,

בין יבשה לים, בין גל לגל,

עם הילדים, בבית, עם ההפרעות, בלי פילטרים